הן מתחילות כשאנחנו מסירים את הפסאדה מטעם מסוגלות ומכירים באופן זה שאנחנו ממש לא יוכלו להסתדר, שאולי אנו ממש לא יש בכוחם להתמודד, שאולי היינו אינם יכולים לשפץ.

הן מתחילות כשאנחנו מסירים את הפסאדה מטעם מסוגלות ומכירים באופן זה שאנחנו ממש לא יוכלו להסתדר, שאולי אנו ממש לא יש בכוחם להתמודד, שאולי היינו אינם יכולים לשפץ.

התפילות האמיתיות מאוד שאני פרסום אינם סוג ניתוח שירה. אינן זורמות, הן לא מתנגנות בלחן מתוק המתקיימות מטעם משעשעת והתפעמות והכרת תודה. אין להן חרוזים, אליטרציה עד מטאפורות. התפילות הכי אמיתיות שאני מכירת אינן יפות במיוחד.



התפילות האמיתיות מאוד שאני מכירה הן כדלקמן מרופטות ומיוזעות, יחד עם אותיות מרוחות, מקומטות ומלאות כתמי ידיים, דחופות וחוזרות בנושא עצמן. אלו זעקה חנוקה, יללה ששייך ל תינוק בלילה, שמבקשת: החזיקו ההצעה, האכילו את העסק, אהבו אותך.

התפילות האמיתיות במיוחד הן כדלקמן אילו שמאלצות את הצרכנים להסתכל פנימה לתוכנו, לתוך הפינות האפלות שלא אוהבים שיש, למקומות שהיינו אבל לפעמים נדירות מכירים בקיומם. גם נסדקות במרכז, כשהקול נעשה להתייפחות. התפילות  עלות ספר תורה  מתגלות כאשר מסירים לסיכום פסוקו של עניין את אותה הפסאדה הנקרא מסוגלות ועצמאות ומכירים באופן זה שאולי היינו אינה רשאים. אינו אמורים להסתדר. שלא רשאים להתמודד. אינן יוכלו לתפעל.

התפילה האמיתית במיוחד זאת הודאה ככה שאנו קטנים, נזקקים ומפוחדים. הנן מפורסמות למשל יד מטעם ילד – מושטות, נאחזות, לוחצות עמיד. הכאב מניע אותכם לתת אמון, בגלל חוסר אונים וכמיהה. התפילות האמיתיות בייחוד אומרות, אני בהחלט נחוץ. אני אינו יוכל. בבקשה תסייע עבורינו. אני תקוותי היחידה. בבקשה. בבקשה. בבקשה.

הייתי הרבה פחות אוהבת אחר סוג התפילות זה בהחלט. נגרם עבורנו אי-נוחות כשאני נאלצת להודות בחוסר היכולת שלי, בתלותיות שלי. הינו מאלץ אותי לחוש שלא קיים לכל המעוניין איך לבנות, שלא קיים עבור המעוניינים על כל קלף מיקוח. אף אחד לא מעוניין להרגיש יותר מידי קטן?

אולם הרי אני בהחלט חושבת על גבי ילדיי צעירים, כשהם מייחסים עבורנו מתנות. מחקים משומשים, מדבקות איננו נדבקות.  עלות ספר תורה  מרימים את החסימות אליי ופניהם אומרות, קבלי רק את מתנתי הצנועה, את כל הפרח הנבול זה בוודאי, את כל הציור הדהוי והמקומט זה. קבלי את החסימות באהבה, מכיוון שדבר זה מהם שאני יהיה יכול לקבלן. הינו כל מה שאני כשיר לתלות. אך משמש מה שקיימים עבורינו ודבר זה הוא ישאר יספיק מצויינת.

כשאני מתפללת, יתכן ו אני בהחלט בה ילדה, שלא קיימת לה איך לציין לאחד נושא הרוב, ומקווה שמתנתי תמצא חן בעיניו, מפני אשר הוא מעריץ את העסק.

התפילה האמיתית באופן ספציפי הביאה אותך להבחין רק אחת ולתמיד באופן זה שכל מה שנחוץ לכולם ברחבי העולם הוא מערכת היחסים הזאת. האמון והתקווה שאלוהים מוקיר ההצעה, מעריך אותך אכן, כמו שהורה הכי אוהב את אותן הילד שממנו. בעצם כשאני מרגישה אני איננו מומלצת לאהבה, שאני אינם נכונה ואבודה. באופן מעשי אזי הינו חובב ההצעה. אפילו כשאני איננו אוהבת את כל פרטית, הנו אוהב אותך.

ואני תוהה, מה משמש קל.  קניית ספר תורה  ש הראשון שמכיר את אותן המחשבות שלי, את אותן הפריטים צעירים והקטנוניים במיוחד שבי, במקרה ש הוא למעשה עשוי כן לבקש השירות מומלצת לחסדו?

ואז הייתי מהתחלה חושבת על ילדיי. הייתי אוהבת את זה, נוסף על כך כשאי אפשר לאהוב זאת. גם כשהם לא סדירים ואבודים. כמובן. אני מסתכלת עליהן ורואה שהם כבר במהלך, נשמות בהתהוות, ואני דורש לתת סיוע להם, להדריך הנל, להעניק לנכס את אותו מהם שהם יודעים כדי לצמוח ולגדול. במקרה ש קיים חשש שכך משמש רואה אותי?

הייתי שלא מתוחכמת, נקרא בהשוואה העובדות שאני יודעת לגבי תפילה. באתר אותה הייאוש נכנע בוהה מול התלות, כשאנו מודים לסוף דבר בצורך שיש לנו, ביקום אתם בוחרים רק את ההתחברות. וכשאנו מספקים אחר המתנות הקטנות של החברה פעמים רבות בגלל אמון ואמונה, אנו בפיטר פן מעוררים חיבה באחד שברא אתכם, שהפיח נשמה באפנו, שמאוד אוהב ציבור הצרכנים.

לתוך האפלה העמוקה באופן ספציפי מצוייה התפילה האמיתית באופן מיוחד, שמביאה לכל אחד את כל האור.