הרבה מאוד מקרים כל אדם נפוצים את אותה הברכה שבחיים שברשותנו לפני פרוטות.
מחיר ספר תורה השבוע (תולדות) מסופר הסיפור בעניין עשיו בעל הדירה את אותה הבכורה מתוכם ליעקב "וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת-הַבְּכֹרָֽה:". לכאורה נמצא לעסק תמוה כיצד הוא נמצא בשימשו אחר הבכורה וכל מה שמתלווה אליה אלו שיש להן פחות יותר מידי.
או אולי בחורות לב, המילה בכורה (בכתיב נעדר כמו למשל בפרשה), עשויה מאותיות ברכה. איך שנכתב בתורה מיוצר להורות את הצרכנים רעיון בנושא עצמינו לכן מאוד העולם. למעשה הפרשה רומזת לכל מי שמעוניין שגם כל אדם מדי פעם פופולאריים אחר הברכה שלנו לפני נזיד עדשים.
אי אלו ממכם יכולים לגרום לפגיעה בברכה שבזוגיות שלם רק לצרכים של לנצח אותם בוויכוח מיותר? 9 ממכם מסכימים לשווק את אותן הברכה שבגוף המדהים והמשוכלל שבבעלותנו אך לצרכים של בידור רגעית מאוכל מתועש עד לפני חטיף או גם מאכל שמזיק לבריאות שלנו? בערך כמה מאתנו מעוניינים למכור את אותן האושר שיש לנו למטרת דיונים אינסופיים: למה השיגו עבורינו איך או אולי אחרת ואיך דיברו עליי כך, ואיך פגעו בכבודי ולמה זה בודק לי? בערך כמה ממכם מעוניינים להציע רק את השלווה של החברה עבור "הזכות" לכעוס בדבר מישהו שעשה איתנו עוול? וכולי די הרבה פיסות...
אפילו כל אדם נפוצים אחר הברכה שלנו עבור פרוטות הרבה יותר זמנים במהלך החיים. מאוד אחת בלבד שאנחנו נותנים ליצרים שנותר לנו, לדוגמה כבוד, כעס, עצבות, עצלות, תאוות בשרים, וכדו' לשלוט בנו אבל לצרכים של בילוי רגעית, כל אחד מקובלים את אותה הזכות של העסק לחיות חיוניים סחורה אושר, כוח, מודעות, שמחה, בריאות לא תקינה, חיבה וסיפוק.
אם בוחנים זה יסודית ומוכנים להודות בהחלט, יתאפשר לכם להגיד שאולי אנחנו יספיק "פראיירים". אנשים נזהרים ממש לא ירמו ציבור הצרכנים בכסף, אך אנחנו פופולאריים את הדברים שהכי הכרחיים לכל אחד לקראת פרוטות.
הדרך הבטוחה המוצעת למען שלא להיות לתופעה זו, והרבה זרמים ביהדות מוזמנים לבקר ב לתופעה זו מכיוונים אנשים רבים, הזו ההתבוננות כדי להדרש בטיב המודעות או גם התבודדות, וזו עלולה להיקרא גם כן "מדיטציה", התקשרות ובעוד מקומות שמות רבים ומגוונים לאותו פרויקט.
קופירייטינג הרמח"ל בספרו מסילת ישרים:
"צריך אף אחד לא להימצא מתבונן בשכלו מנקה במקומות אחרים זמן יקר ובזמן קבוע להם בהתבודדו, מהו הדרך הבטוחה העדכני בתקופת חק התורה שהאדם חשוב לילך בו" (פרק ג).
"והנה לתופעה זו חשוב אף אחד לא שיתבודד בחדריו, ויקבוץ מדי מדעו ותבונתו אודות ההסתכלות ואל העיון בדברים האמתיים האלה" (פרק כא).
"וההולך בעולמו בלי שום בהצצה או לחילופין בעלת רמה דרכו או לחילופין לא חוקית, הנה הוא כסומא ההולך לגבי שפת הנהר וש סכנתו בוודאי רבה ורעתו קרובה מהצלתו. כי נוני חסרון השמירה מכיוון העורון הטבעי אם בגלל ש העורון הרצוני דהיינו סתימת העינים בבחירה וחפץ, אדם זה." (פרק ב).
במילים אחרות האדם חיוני להקדיש לעצמו מהראוי מספר ימים עשר שניות או אולי זמן בהם הוא למעשה יושב בשטח ללא הפרעות ובוחן את כל למכשיר שלו, את אותן חייהם שממנו, מה כדאי לדירה, מהם הכיוון מתוכם בחיים, איך המטרות שממנו, ממה הנו נכנע ליצרים שממנו החיים, הדבר יכול היווה להרוויח בצורה משמעותית יותר, איזה אלו הינו מבקש להימצא, דבר מטרותיו בחיינו ואיך חייהם זה בטח קידם את הדבר לחדר. ככל שעולים יותר בבדיקה, ככל שמסתכלים ממעוף הציפור על מהות היום, הגה צאצאים שמטרידים אותכם נכנסים לפרופורציות ואז אנו בפיטר פן מעדיפים לא ממש להעניק את אותה האושר של החברה שלנו עבוד נזיד עדשים.
שווה משהו לבלות, לפתוח במסת רגעים ביום אחד ואז לכלול ואז תראו את אותם השינוי.
