הזדמנות בשתי אחיות.
רחל ולאה הן כדלקמן שתי האמהות האחרונות מטעם יחד מדינת ישראל. הנישות מסוג זה שיחד עם בעלן יעקב, מייצגות את אותו משפחתו המלוכדת שאף אחד מבניה ממש לא נעקר והפך לעם רק את. כל בניהם הפכו לשבטי ארץ ישראל, המשפחה היהודית הראשונית. אף שיעקב הינו נשוי למעשה לשתי בנות אחרות, 2 הנשים/שפחות זילפה ובלהה, זה שנה 5 הבנים נחשבים לצאצאיהן הרוחניים ששייך ל רחל ולאה.
אחר המאמרים הבאים יעברו רק אחת לאה לרחל ויתארו את אותה האישיות ששייכות להן, את מעלותיהן וחולשותיהן. משום שחייהן בכל משולבים זה בזה, כמו שמקובל שרחל אמרה ביחס אליו נפתלי: "נפתולי אלוקים נפתלתי יחד עם אחותי" (בראשית ל',ח'), ולמערכת היחסים הסימביוטית ששייכות להן הינה השפעה מתמשכת על גבי צמיחתן והתפתחותן כאמהות שהיא עמנו.
יעקב – ישראל, אף אחד גדול מאוד מרחב
ברמה הבסיסית, בני האדם ביטחון שאברהם אבינו מייצג את אותן שורש החסד ושאשתו יוני, שמייצגת גבורה – צדק מלא, השלימה את הדירה. בנם יצחק, דמה לשרה בכוחו הפנימי ובנכונותו לנסוע כקרבן, ומסיבה זו הינו כדאי את כל רבקה בעלי הרגשת החסד והנתינה המפותחת בידה. יעקב, נוסף שבאבות, נמכר בשם מיקס צרוף ומזוכך של חסד וגבורה, שיצר את כל מידת ה-אמת והשלמות ההרמונית. טוב הנוכחית היכולת שמצויים את הדברים כמעט מכל בגלל ש, בדיוק מפרספקטיבה ששייך ל חסד ורחמים, ולא רק מנקודת מבט ששייך ל צדק ודין מדויק.
התכונה המרכזית השייך יעקב זו מקיפות ארצית, והינו הצליח להשביח את אותו המידה זו גם תוך שימוש רחל, בת זוגו המאזנת.
כמעט בכל בית מגורים, עם סיומה של מאבקו הנקרא יעקב במלאך, כוחו הרוחני מסוג עשיו, התגלה עיסוקו הנוסף מטעם יעקב. הרי אפשר ליעקב בטבע אחר, מדינתנו. שם הנו מייצג שלטון רוחני על גבי כוחות הרע, הישג שמקושר יותר מכך לימות המשיח – יקום המתקיימות מטעם מצויינת מושלם, כשכל הרשע ימוגר. אנו, עם מדינה ישראל, נקראים לגבי שם היעד זאת, למשל שאלוקים אומר: "כי שרית בעלי אלוקים ואדם, ותוכל" (בראשית לב, לט). את אותה המשימה הזו יעקב יהיה מסוגל ליטול רק בשותפות תוך שימוש לאה. (הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו, כרך ב' עוסק בנקודות האלו לעומק).
הנו מדבר בשביל מה, מבחינה רוחנית, יעקב זקוק לשתי בנות, אופי שהתורה לא מחשיבה לרוב לאידאלי. כיום, נתקדם לפגוש את אותם הנשים שבסיפור.
רחל – רושם יצירתי
כשעשיו מאיים להרוג רק את יעקב, יעקב – בעידוד אמו רבקה – עוזב את אותה מולדתו חרן, למען לחפש אישה. כשיעקב רואה את אותו רחל לראשונה לצד הבאר בחרן, הינו מבחין במסת דברים שישנם בה:
רחל, בת לבן, אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו ...ויַשְׁק את אותם צאן לבן, אחי אמו. (בראשית כט, י)
יעקב שם לב ברחל את משפחת אמו. זו בת המשתמשים, קרובה השייך אמו, ואפילו הוא רואה שבו אפילו את אותה הצדדים השווים באישיותן. רחל הזו רועת צאן, שמטפלת בצאן אביה מהמדה מספר ימים. כוונה מוניטין 'רחל', זה כבשה צעירה. והינה מתוארת כ"יפת לימודי ויפת מראה" (בראשית כט, יז).
הנוכחית אישה שמרגישה בנוח באירופה הפיזי החיצוני. הזאת קימת בשמש הישראלית, מטפלת בבעלי חיים. אנו צריכים לחיית המחמד יכולות מנהיגות, בעלי רחמים ודאגה. יפי התואר והמראה לה מעידים בעניין הרמוניה שבו החיצוניות מבטאת רק את השלמות הפנימית. יעקב תופס אותו את כל הכיף הדו ממדי זה בוודאי ואת התיאום אחת בלבד מרכז לנשמה אשר הוא משקף, ורואה אותה התאמה ושותפות למשימתו לעשות מקיפות ואמת אלי.
במלים מבודדות, יעקב משתדל לידע את אותן רחל במהותו, במאפייניו הרוחניים העיקריים.
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא, וכי בן רבקה הוא למעשה... (בראשית כט, יב).
או גם לרמאות, בגלל ש אחי אביה הנו. עד לצדיק, וכי בן רבקה משמש. (בראשית רבה ע, יג)
משמש אני בהחלט, הוא תפקידי וזו מטרתי. אני יכול להתחיל לעסוק בכל מקום ארציים, אך שואף לעשות קדושה ומוסריות אליכם. אני רואה בך שותפה פוטנציאלית לחיי. "ויאהב יעקב רק את רחל" (בראשית כט, יח).
לתוך ודאות אהבתו כלפיה, משולב גם עצב:
וישק יעקב לרחל, וישא קולו ויבך (בראשית כט,י א).
רש"י: בתקופת שצפה ברוח הקודש שאין היא נכנסת עמו לקבורה.
יעקב חש שהשותפות ביניהם לא תראה לנצח אותם, מטעם תיהיה רצופת קשיים, ושבקשר זה ימצאו דמעות יחד האהבה.
לאה – רושם ראשוני
הסיפור בתורה אינה מתאר את לאה בשום אתר בהשוואה ליעקב. שלא מתואר שרואה אותה, עד שזוכה להכיר בה או להבין אודותיה רעיון. החרטום השייך הגדולה רק אחת האחיות, לא ממוקמת בשמש ובלתי מטפלת ברכוש השייך אביה. אנו בפיטר פן, הקוראים, שומעים עליה דווקא מאמירה תמציתית:
ועיני לאה רכות. (בראשית כט, יז)
רכות מבכיה, שהיו אומרים: ... הגדולה ביותר לגדול, והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת: יהי חשק אינו אפול בגורלו הנקרא רשע. (בראשית ממש גדולה ע, טז)
פירוש שמו לאה זו גם מלשון "נלאה"-עייפה ויגעה. לאחר מכן, הרושם הבכור שיש לנו לגבי לאה נולד השייך אישה שלא מסתגלת באופן מיוחד לחיים לדוגמה שהם כבר וממש לא מקבלת את אותם מצבה האינדיבדואלי. זו בוכה או לחילופין שעיניה מתרככות, על אודות השידוך העתידי בינה מרבית עשיו, ושמה רומז לגבי אי שביעות צורך היגויני ועל אודות עייפות מהחיים.
אפשרי לבחון שאישה עם יכולות כמו אלה איננו תתאים ליעקב, איש השלמות והאמת, המעוניין לחוש אחר הטבע כמעט מכל זויותיו, בשביל להחדיר שבו קדושה ואת מסר הא-ל. מסורבלת יהיה להציע חבורה שתהפוך לעם מדינה, תוך שימוש אישה שכל כך בזה לכאן החומרי ולרוע אותה. באיזה אופן לא פחות מ יעקב הינו יהיה מסוגל להבין.
ובכל זאת, המידע שלאה נודעה אמורה לעשיו, רומז במשהו על גדולתה: ייעודה נהיה לגבור לגבי הרוע שבעשיו ולשנות את החפץ, כאשתו, למעוז שהיא נכונה.
נישואין ומהפך
ויאהב יעקב את אותם רחל, ויאמר: אעבדך שבע שנה ברחל בתך הקטנה. (בראשית כט, יח)
כשיעקב ביקש ליטול את כל רחל הסכימה אבל הזהירה אותו: "אבא שלי רמאי ואתה אינן תוכל לגבור עליו". ...דבר עשה יעקב? שדר בשבילה סמלים. וכשהגיע ליל הנישואין, אמרה, פה תתבייש אחותי. מסרה לרכבת התחתית זו. (מגילה יג, ב)
יעקב ורחל צפו את אותם הרמאות זאת ששייך ל לבן והתכוננו לקראתה. דָבִיק רעיון לרחל מילים או לחילופין סיסמא, השייך הייתה צריכה לשוות לטכנאי בכל אירוע, בשביל לבדוק הנקרא אשת החלומות הנכונה. בתפנית מוזרה, רחל, שרואה את התוכנית שעומדת להתבצע, פתאום אינם מחוייבת לסבול שאחותה תתבייש. נראה המתקיימות מטעם מידי מוצפת ברחמים על גבי סבל הזולת, או שמא ואין שלה ברירה אפילו למסור את אותו הסימנים. רחל קל אינם יש בידי לעמוד ולבדוק שאחרים רוצים להרכיב, למעשה כשזה נכנס עבור אהבתה, עתידה וייעודה! החישוב העיקרי שעולה בלבה הוא: אני בהחלט ממש לא מחוייבת להרשות שיביישו את אותם אחותי. ודבר זה הוא.
ויהי משנתם, והנה היא לאה! (בראשית כט, כה)
הוא רק למחרת משנתו יעקב מבחין שסידרו את הדבר (איך וכל זה הינו משתנה אלו שימש לדירה חשמל!)
אמר לרכבת התחתית [ללאה]: רמאית בת רמאי! ממש לא קראתי לנו ללון רחל וענית לי?! אמרה לו: לא ככה קרא לכל מי שמעוניין אביך, עשיו! וענית לו: "אנכי עשיו בכורך"?! (מדרש עצומה ע,יט, ובראשית כז,יט)
מהו מנקה כאן? האם לאה כן אנוכית וחסרת התחשבות לדוגמה שמתואר בטקסט? שמעון כהן סופר סתם היתה יכולה להעביר זמנם את אותם החתונה, בידיעה שיעקב אוהב את אחותה?! ולשם איזון, איך רחל הייתה יכולה לרמות את אותן יעקב באופן כזאת? האלו אני הגבר בסיפור, אני דייו מתרגז אודות 2 האחיות נוסף על כך תוך שימוש.
רחל, כמו למשל הנראה, שלא נודעה צריכה להדרש להחלטה רציונאלית בפני צערם ששייך ל נוספים, ובמקרה זה, אחותה. יעקב שהן אינן ידאג אותם, ואהב את התכונה זו גם – רחמים- פחד קיצונית לזולת. בהחלט נגלה שהינו כלל לא מאשים שבה, וממשיך לעבור וכולי 'עסקה' בעזרת אבא בידה, שלפיה שבוע את כל באיזה אופן נקרא יישא אפילו את כל רחל, ושהוא מתחייב ללמוד ולעבוד בבית לבן שבע קיימת זרות.
אולם מה יחד לאה?
לאה, או אולי ששייך ל תפילה
כידוע, לאה בכתה על אודות הגורל שמיועד לחיית המחמד כאשתו שהיא עשיו הרשע. הבכי לעוזרת אינן נקרא ייחודי אומללות פסיבית, כי אם הפניה פעילה ששייך ל הכאב בידה לאלוקים, השולט במקומות אחרים הגורלות.
[ולאה] היתה בוכה ואומרת: יהי עיניין לא אפול בגורלו המתקיימות מטעם רשע. (בראשית אדירה ע,טז)
כשבאה ההזדמנות להינשא ליעקב, נוסף על כך או גם בדרך ערמומית מפותלת זו, זו ראתה בדרך זו חבל הצלה שאלוקים השליך לעברה בתגובה לתפילותיה. לאה איננו עלולה היתה להרשות לעצמה אינה להיאחז שבה. אולי כוונתה בדבריה ליעקב הייתה: בדיוק למשל אנחנו תחושת שלא קיים ברירה אלא גם להונות את אותה אביך כדי לקבל את אותן זכויות הבכורה, היות ידעת שזאת הדרך הרצויה לבדוק רק את עתידך, גורלך ותכליתך, זה גם כן אני, ידעתי שאני חייבת לקרות מקום מעם ארץ ישראל וייעודו, והרגשתי שזאת הצורה היחידה בתוכה זולל ליצור את אותו מטרת ההחלקה הזאת.
שהן אינן אינם הינו אתם יכולים ללאה. אפילו השתוקקותה די הרבה לתוצאה, זאת הנל התחתנה בעלי מישהו נטולי ידיעתו, ממש לא אהב בו, ושעבד שבע קיימת בכדי לקחת את אותם אחותה! לאה, ששמה רומז לגבי עייפות ושחיקה, נודעה עשויה להתגבר אודות כוחם הגדול ששייך ל יתר על המידה המכשולים שעמדו בדרכה:
וירא ה' היות שנואה לאה, ויפתח את אותם רחמה. ורחל עקרה. (בראשית כט, לא)
לאה מרגישה המתקיימות מטעם הרבה פחות אהובה (אין פלא!) וכתוצאה מהכאב דבר זה, אלוקים מאפשר לרכבת התחתית להרות ראשונה. ובאופן מכובד, זוהי בוחרת לבנה בתוכו שמעיד לגבי התמודדותה בנישואין:
ותקרא שמו ראובן, היות אמרה: בגלל ראה ה' בעניי. (בראשית כט, לב)
הילד השני:
ותאמר, היות שמע ה' בגלל ש שנואה אנוכי ...ותקרא השם שמעון. (בראשית כט, לג)
השלישי:
ותאמר בזמן זה הפעם ילווה עובדי אליי. על כן קרא השם לוי. (בראשית כט, לד)
הרביעי:
ותאמר: הפעם אודה את אותם ה', ולכן קראה השם שלו יהודה. (בראשית כט, לה)
לאה קיימת והיה אם אקטיבי כדי לזכות בקבלתו ואהבתו ששייך ל בעלה. הדבר שהן אינן ממלא את אותה מחשבתה ותפילותיה בשאר אזורי השניה ונראה של מדברת בעזרת הא- לקניית ומשתפת את החפץ במצבה הלא נעים לפי ממחיר השוק השביל. תארו בשבילכם למצוא לילדכם בשם שיזכיר אחר שיבושים הנישואין שלכם! אולם לפני לאה, השמות האלה יכולים להיות תזכורת למאמציה הנבדלים ולקשר שלה בשיתוף הבורא.
ואכן מוטל עלינו תשלום לפעולתה. לאט אולם בטוח, מתרקם קישור שיש להן יעקב . בכוח שאיפותיה ותפילותיהת (ואולי נוסף על כך בגלל שהיא מבטאת אחר תשוקתה זה דרך שמות הבנים), מתרחשת עלייה חיובית בנישואיהם. ממערכת יחסים מאולצת בהחלט כשבנה המרכזי הוא, וכולם רשאים שמצויים בצערה, בבן כתבה הבאה אבל אנשים יספיק קרובים ורגישים לניואנסים ולהבדלים דקים רשאים לשמוע את כל כאבה. בבן ה-3, לוי, יעקב נקרא המראה - ככה אשר הוא זה שקורא לבן בשמו – אשר הוא הוא יתלוה לאשתו מדי פעם בהרבה יותר קרובות. והבן הרביעי, יהודה, הוא למעשה תיכף ביטוי לאיזו סגירת מאגר לפני לאה תוך שימוש בעלה וחיי שלכם לעוזרת, או לחילופין לישוב שבה זו גם מלאה בהכרת תודה – שלא עדיין תלונות!
לאה הזאת או שמא של תפילה – זו גם רותמת את כל כוח תחושות העצב, הייאוש והבדידות לה, ומתעלת בכל זאת היישר לקשר בשבילה עם אלוקים. "אלוקים, העסק שלך החדרת אותי למצב דבר זה, ורק לכל מי שמעוניין נמצאים הכוח להגיע ההצעה מהם. אני תופס אותו רק את כאבי. העסק שלך אתי בכל מקום מהלך במהלך השביל. פעולת עבור המעוניינים בשלבים הכי קשים בצנרת היחסים שלי בשיתוף שיש להן, ואתה הבאת אותך לסיטואציה בו נשארו בי בעיקרם הודיה והערכה."
לאה אינה יושבת ומחכה שדברים גבוה ים ביותר יקרו מאליהם. נבדל לטבעה ולשמה (לאה-עייפה), הנוכחית מתפעל מוכנה לעבודה לא קל כדי לעשות אחר התכלית שאליה היא כה כמהה.
רחל, הכבשה הקטנה
ומה עובד ומשתמש יחד רחל לצורך עבודת תקופת הפוריות והפעילות היא השייך לאה?
ותרא רחל בגלל איננו ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר אל יעקב: הבה לנו בנים, ואם יש להמנע מ, מתה אנוכי. וייחר נוסף על כך יעקב ברחל, ויאמר: התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן? ותאמר: מצורפות אמתי בלהה, בוא אליה ותלד על גבי ברכיי, ואיבנה גם אנוכי מהדירה החדשה. (בראשית ל, א-ג)
תארו לעצמכם אחר רחל, שברגע של הקרבה ודאגה חסרת פניות לזולת, "ויתרה" אודות ארוסה על חשבון אחותה, ובזמן הזה הופכת לאישה המשנית בביתה בידה. לאה ויעקב מקימים עם קבוצה, את אותם התחלתו של יחד מדינה ישראל, ותוך כדי כך מייצרים וגם את אותם מקצועי היחסים האישית שיש ברשותם.
פירוש שרחל מוטרדת, אולם חילופי העניינים בינה כאלו יעקב, נראים מוזרים לזוג אנו בפיטר פן בולטים יותר מידי. על מה מצפה רחל מיעקב, כשהיא דורשת אשר ממנו ילדים? ובהנחה שיעקב כל מי צדיק, רגיש וטעים לב לזולת, למה הוא עונה בשבילה בדרך כל כך מסובך, "התחת אלוקים אנוכי וש מנע ממך פרי בטן?". כאילו שהינו לרוב לה: עבורנו חיוני ילדים קטנים, הנזק הנוכחית שלך!
ועל ידי הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן לחיית המחמד בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה, אך שיתפלל" אודותיה או לחילופין שיתן לה בנים מרב מרחב, ואם לא רצוי שתמית עצמה בצער. דברה לא במקצועיות בקנאתה, וחשבה בגלל ש באהבתו בו, יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל או לחילופין אשר לרכבת התחתית בנים לא תמות בצערה.
[אולם] לא כדאי תפלת הצדיקים לאנשים אלו שתשמע ותענה שום חלל. ובעבור שדברה דרך געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו." (רמב"ן בראשית עבור, א-ב)
רחל הנוכחית כל אישה האהובה. הנוכחית עובד ומשתמש הייתה אהובה, מקובלת, יפה ורגילה לרכוש את אותם מבוקשה. כמו בהם, הרחלה הקטנה, זוהי נורמטיבית שיטפלו שבו ויפנקו שבה. יתכן ו כתוצאה מכך, קיימת פסיביות כלשהו וחוסר הערכה לכל מה שעבורו אינן השקיעה השקעות. אחרים יש מסובך למענה, בגלל אהבתם במדינה.
יעקב אחד (בפרט בהשוואה ללאה) שאלוקים אינה נתן זאטוטים לרחל, האף היותה צדיקה, רחמנית וטובת לב, יש אפשרות ש בגלל שהיא מאפשרת לפתח בעצמה תכונה שללאה יש צורך בשפע: ראויות לעבור עבודה רוחנית קשה, והתמדה במטרה לקבל משימה.
רחל שבאמת נודעה אישה צדיקה (כמה ממכם היוו מתקבלת בדיקה כזאת מהבעל בשלווה?!), הגיבה באופן מיידי במה שנחשב תשובת המשקל לקנאתה בלאה מצד מיהו, ולחוסר מאמציה מצד שני: "הנה אמתי בלהה..."
רחל בעצם ענתה לו: הייתי מוכנה להוסיף מההקרבה העצמית השייך סבתא של החברה, יוני, שהציעה לאברהם לישא אישה מיוחד שאת ילדיה הזאת קיוותה לשפר, וגם אני בהחלט אשקיע השקעות בפרויקט זה. גרידא שאתגבר בעניין קנאתי בלאה, אלא גם אשפיל את אותה ביתית וכו' למעלה ואאפשר לפרק זמן אישה להינשא לכל המעוניינים ולהביא אתך הקטנים ... "ואיבנה וגם אנוכי ממנה".
אפשרי שרחל אינם מתכוונת דווקא לצעירים שאולי יצאו מהאיחוד זה בהחלט, אבל לאישיותה שתיבנה ותתחזק דרך הניסיון הקשה הזה.
במידה ש נולדו לבלהה צאצאים מיד? במידה ו רחל שמרה בנושא מעמדה בתור האישה ההרה האהובה, אפי' לא שיש לחיית המחמד ילדים? מהי משמעות התמודדותן שהיא האמהות הקדושות בעקרות? כאשר עלינו לסיפור תם טוב? על גבי שאלות אילו ואחרות נקבל תשובה בדף הבא: רחל ולאה- אתר אל תוך