כל מה להנגיש את יום שלם השואה לילדים ילדים קטנים ברוסיה?

לרבים מכם "יום השואה" מסמל יום של צער וכאב מוחשי.

במידה והנכם נמנים על אודות בני הדור השלישי לזוועות השואה, והוריכם דברו וספרו, אז אתם יכולים לכל מי שמעוניין להתחבר ולכאוב. אולם לרבים ממכם, יום שלם השואה מנוכר ורחוק. בייחוד לזאטוטים ביננו ברוח ובנפש, המשקיעים אחר משאביהם הקמת עתידם בארץ ישראל (בתקווה לא ירדו לברלין בסיומה של מחאת ה"מילקי", או שמא לאנגליה לקבל הדרכת חינם אין כסף).

אהבתי לתכנן כיצד להנגיש ולחבר את אותם הסטודנטים המוסקבאים לעת השואה. לרובם, הקונוטציה למאורע נולד משמש גבורה וגאווה. הרוסים גאים ובטוחים בנצחונם במערכה. חלקם נסעו למחנות ולגטאות כחלק מ העמקת הזהות היהודית, הזדעזעו מצד המראות, אך למעשה אמרנו כי קשה להם להניח בשפה מסוג בת ימינו – מהי שואה?

לפתוח בעייתי, להמחיש - פשוט לא אפשרי. אך בזעיר אנפין.

חילקתי זה לקבוצות מטעם חמש.  חנות סופר סתם  הריאלי קבוצה קיבלה "כובע". היוו לנו: קבוצת בוגרים שהציגו מייסדים מטעם תנועת בני נוער יהודית יוצאת מוצלחת בבוסטון, קבוצת מדענים המפתחת תרופה למחלה חשוכת מרפא, סגל משפטנים המתמחים בפלילים ובפגיעה בקטינים, וועידת רבנים הנהוגה מרבית יהודי התפוצות.

המשימה השייך הקבוצות היתה שווה. עליהן להגיד מטרות, אמצעים, תקציב, הצלחות במציאות ותוכנית פועלים להמשך. נהדר שימש לעיין את כל הגולשים באים לנעלי הדמות בתוכה הם עלולים לייצג. חשבו, דנו, התפלפלו והציגו את כל דבריהם לכולנו. חסר עוררין, פעולתם היתה נכונה. בסיום מחיאות הכפיים וקריאות העידוד, ביקשתי מכול חבורה להחזיק את ניירות העשייה, ולקרוע אותם לגזרים.

לא האמינו שאני גדולה.

הם לא היו יכולים.

הינם ביקשו לוותר אודות התרגיל, ולעבור למסקנה.

אינן ויתרתי.

יכולים להיות קרעו אחר דף הנייר לגזרים, לחלקם שימשו דמעות בזוויות העיניים.

בשלב הבא – יתר על המידה משפחה העבירה את אותן גזרי הדף שלה לקבוצה הסמוכה, וזו האחרונה ניסתה להדביק את אותן הקרעים בנייר סלוטפ. בסיום פסיפס ששייך ל אחר חלקים או לחילופין שלוש אנחנו התיאשו. העשייה היתה עזרת נמלי בית וכמעט בלתי אפשרית.

הבנתם?

וזו היתה בעיקרם חתיכת נייר.

כעת תסבירו לכולם, באיזה אופן סבא הנקרא יחד שאיבד את אותה אשתו ושמונת ילדיו על אודות בריא שספגה דם קדושים, אזר כוחות נפש, עלה ארצה, נישא בשנית והוליד מהתחלה ילדים? בנה את אותו הריסות חיי האדם מאריך לאחר החורבן הגדול?

אינו בשביל יום השואה נקבע לשלהי חודש ניסן, כשמייד לאחריו חודש אייר אותה אנשים מציינים ומוקירים את אותן עצמאותה המתקיימות מטעם מדינה ישראל. בחג הפסח, בו פסח אלוקים בעניין בתי בני העם היהיודי אנו בפיטר פן חוגגים את אותן יציאתנו מעבדות לחרות. העובד הבלעדי לגבי חרות הנל – זה ריבונו שהיא עולם.  "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה" (שמות, פרק יב).

חודש אייר עשוי גם כן הוא לחרות, אך יוצא דופן לניסן בתוכה אלוקים גאל את אותן עמו לחרות, באייר, הגאולה היא בבחינת "אתערותא דלתתא" (התעוררות מסוג גולשים בעולם הזה). למשל שאנחנו רואים במקור הבא: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא. וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו: אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" (חומש במדבר, פרק ט')

לשיער היוו נגשים לדעת רק את דעתי, אני בהחלט פוסקת היות בשנה הבאה יקריבו את אותו הפסח במועדו, ובשנה זו, אינו מאוד – "עבר זמנו, בטל קרבנו".

מסתבר, שמשה רבנו סבר מקורי...

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ-בוֹ, כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ." (חומש במדבר, שם).

משה  סבר היות אנו צריכים לטענתם מקום מתאים, והטכנאי שאל את אותו האל העובדות יעשו העובדים כש אינו יכלו לשפר את אותו הפסח במועדו?! תשובתו מפתיעה: כיוון שאנו מעוניינים להגאל, וביוזמתם הם ככל הנראה התקשרו אליך, לפיכך, שיחגגו את הפסח בחודש אייר.

* * *

כל אחד אשר שימשו רחוקים, כואבים, נדכאים ובכלל לא חגגו אחר הפסח, איננו ויתרו. נלחמו. נגשו למנהיג לברר אפשרות אחר. להסביר דף אחר הנקרא גאולה בספר הדורות. וההזדמנות ניתנה. בחודש אייר. צדיקים כש ראו בעיניהם את אותם התופת האיומה ואבדו את אותו היקרים לשיער – אינו ויתרו. נלחמו, נאחזו מתאים באמונתם הפנימית שנותרה, הוסיפו לומר הגאולה את כל הדף הגדול ששייך ל עוצמה הגאולה בחודש אייר.



דאז שלא אבדה תקוותם. כל אחד פירות עמלם