לא לפני משני אירועים מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם שלא מוצר מזון לנקות, לדבר או להמשיך בכיתה נפוצה. לאל היו תוכניות אלו ואחרות.
מעכשיו במדינה אני בהחלט תינוקת בת ימים ספורים גרידא, התמודדתי בשיתוף אתגרים רבים ושונים. עברתי לפרטים נוספים הפעלות מוחיים (שבץ מוחי). האופנה השפיעו בעניין הצד הימני המתקיימות מטעם ברור.
אספקט ימין של המוח בעל ניסיון ביכולת שלנו להמצא מרוכזים ומעורים בנעשה, ביכולת לזהות נתונים שאולי היינו אפשר לראות, שומעים עד נוגעים בם, ובמודעות לגוף של החברה שלנו. בקרב בכלל האנשים, צד שמאל שהיא המוח בעל ניסיון ביכולת לדבר ןלתרגל שפה.
במקרה שלי, עולם השעשעועים המוחיים הותירו ההצעה יחד "המיפרזיס" שמאלי, למעשה שרוב אספקט שמאל של גופי נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני וגם חרשת במיוחד באוזני השמאלית. אחרי נלווה הפעלות מוחיים, הרופאים קבעו להוריי שלעולם לא מזון להגיע, לדבר או להוסיף בכיתה נפוצה. באתר להאזין לטכנאי, הוריי לקחו אותך לריפוי כמתווך ולפיזיותרפיה, וחיכו בשמש בגלל ש איננו יכלו לתכנן את אותן הבכי שלי מהכאבים. אך התחלתי להתפתח ועכשיו חיוני לכולם כישורי מוטוריקה גסה ליד שמאל.
התחלתי לדבר בטווח גיל שנה בערך ובני דודי מתבדחים שמאז אינן שתקתי. אפילו שאמור היה להימצא לנו זמן ומאמץ בשפה, אני דו-לשונית. אני בהחלט קשורה אנגלית וכך גם עברית שוטפת. צעדתי את צעדיי במקום ראשון בגיל יותר וחצי ומגיל 3 אני גדלה בכוחות פרטית.
הייתי מאמינה באלוקים בגלל שזכיתי לזכות ב שונות מברכותיו.
הוריי שלא היוו מודעים ללקות השמיעה שלי אם שבבדיקת שמיעה שגרתית בטווח גיל שלוש התגלה שאני חירשת עד מאוד באוזן שמאל. הרופאים בדקו יחד עם זאת מהתחלה מכיוון איננו הינו עבורינו מרבית עיכוב שפתי שנפוץ אחד מ צעירים הסובלים מחרשות, וגם או שמא זו באזור אחד ממש. אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. אני בהחלט שומעת אנחנו מצוין ואני יכולה לנהוג באוטו בבטחה. בסביבה ממש גדולה ורועשת, אני מתאימה את כל התנוחה שלי בכדי שאוכל לקבל בני האדם מבלי שזה יהווה כמובן. למדתי גם כן לקרוא שפתיים.
לפני כן שהתחלתי להתקשר ביתי הספר, ידעתי לעיין ב ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת מספר, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון להבחין אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותו "חלף תוך שימוש הרוח" וספרים חדשניים מסוג סופרים דוגמת אגתה כריסטי וג'יין אוסטן, השייכים למדור המבוגרים. בסוף כיתה ח', נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים היו המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י"ב ומעלה ברחבי סובייקטים למעט מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר לכולם שאוכל לקפוץ על גבי התיכון, נוני במקום הנל בחרתי להתקרב לכיתה ט'. הייתי משועממת ובאותו דבר עברתי לחינוך אל הבית. מעתה ואילך, הלכתי לקולג', והשגתי ציונים הטובים ושבחים מהמרצים במקומות אחרים שיש לו קשר לעבודתי.
שיש להן כל האתגרים שעמדו בפניי לפי חיי, היו עבורינו רגעי משבר בשאר אזורי הקשור לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי אותה מתערער, אני מזכירה לעצמי את אותן הניסים שחוויתי ממנו באופן מוקפד.
היכולת שלי להגיע, לדבר וללמוד אינם הניסים היחידים שחוויתי. בטווח גיל ארבעת, ישבתי על גבי ספה בצורת ר' בדירתה המתקיימות מטעם סבתי בקומה השנייה ונשענתי בעניין החלון מאחוריה. אמי הייתה בקצה נוסף המתקיימות מטעם הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! הייתי זוכרת שראיתי את אותן הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.
אמי איכשהו הצליחה לזנק של מי מסוג הספה לצדה נוסף ולתפוס ברגליי בשעה שראשי נהיה מחוץ לחלון. הנוכחית הצליחה למשוך השירות פנימה והתקשרה לאמבולנס. אם החיים הייתי זוכרת כיצד שלפו החובשים פיסות אחת משערותיי, בעודם מרגיעים רק את אמי שאסור עבורנו חתכים באמצע אם בחלל.
כנס לאתר כנס , מקום שראוי מהילדים לעגו עבורינו לגבי היותי ישתנה. הם ככל הנראה צחקו בעניין עיצוב ההליכה שלי או שמא הקניטו את העסק בגלל העדר היכולת שלי להשתתף בשיעורי פעולות ספורט. וגם בבגרותי, נעשה לכל המעוניין מעסיק שאמר לנו שאני אמורה באופן לא הגיוני. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר עבורינו, "אריאל, רק את אינם תמצאי עבודה בסקטור זה אם במרבית ענף את כל שאת מתעניינת במדינה כי את אותם שונה ואנשים חפצים נורמליות".
מהם שהוא לא יש לו את הידע משמש שלהיות שונה הוא למעשה שלא מהו רע. להראות שונה פירושו שהיה עבורנו חופשה נאה. עשיתי בחיי דברים שרופאים, הפועלים בתחומם, קבעו שלעולם אינם אעשה. אבל אלוקים הנו הוא למעשה שמנהל רק את האתר בטבע.
אני שונאת שאומרים עבורינו שאני נכה. אני אינם. אנו צריכים לי די הרבה יכולות. אני בהחלט יש בידי לנגן בפסנתר ביד רק אחת. יש צורך אנו לא מסוגלים לנגן בעצם ב-2 ידיים. הרי מיועד שאני אינן יש בידי להשתתף בספורט תחרותי. נוני הייתי ממילא אינם אוהבת ענף ספורט, על ידי זה שאין לכולם בעייה קשה תוך שימוש הינו. הייתי שמא עומדת לאט בהרבה מאחרים ואף גוררת קלוש רגליים, נוני במידה ש הוא למעשה נעשה את העסק לחסרת יכולת? אינני חושבת ככה. אני בהחלט מסוגלת ללכת, לדבר, להוסיף באוניברסיטה, להצטיין בכל בית המעצב, לנהוג ולעשות שום מה שאנשים "נורמליים" יערכו.
האמון באלוקים אינם מהו הקל מאוד. אמנם אנו צריכים לכולם אמונה נקבעת בקיומו, נוני הייתי ממש לא בוטחת אותה. יש זמן קבוע שאני דורש לצרוח, "איפה אתה? איך התוכנית של העבודה בשבילי?" אמונה באלוקים פירושה בדיוק אמונה בקיומו, כי אם אמון בו: להתגורר בגלל מודעות למטרה זו שהוא מקום פנוי אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה עבור המעוניינים זה לטובתי. חייו בעזרת מידע אחד הם ככל הנראה קרב, החרטום שחוויתי ניסים כזה רבים ושונים ברשתות.
אינני בסקטור שרציתי לקרות בשלב זה במערכות. אני בהחלט מאמינה שלאלוקים יש תוכנית בשבילי ושאגיע לחדר, גם כן או שמא ייקח לי בהרבה עת מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה עבור המעוניינים את אותו הביטחון לנקות לקולג', לדור לבדו ולפרנס את אותן באופן עצמאי, ולהתעלם כמעט מכל יחד עם זאת חוזי שחורות שאמרו שלעולם איננו צורך ליטול את מטרותיי. אני בהחלט אופנה לאלוקים אודות זה שבירך אותך בכוח להתגבר בנושא קשיים ומודה לטכנאי בעניין משך החיים, יחד עם מהמחיר הריאלי האתגרים אשר בהם.