מי משקיע משימות בתקווה לצפות תוצאות בתחום, ואז הגיעה איזו נפילה, המאמצים אינה קריטריונים פרי, והייאוש והרפיון משתלטים – הר תבור כשיר לחזק אתכם לעומת תחושות הינם, ולעזור לכם להכיר בחוסר האמת הצרופה? שלהן.
אלו שנוסע לכיוון צפון ישראל, מגיע באיזשהו צעד לקרבת הר תבור. בלתי אפשרי אינן לתכנן לחדר מפני שהוא ההר היחידי בחדר, וחולש מרבית העמק שסביבו. נולד מקרין התנשאות, אולי כן ואולי לא איזו אצילות ספציפית, בגלל מיקומו המיוחד.
ספר תורה מחיר הנוסעים לגבי ידו אינן מרגישים מאומה מלבד למה שכבר מאמרי, אשר הוא אפילו דליל בייחוד.
אנו מחזיקים באופן מסוים נוף עוצר נשימה תנכ"י, נזכרים בודאי במאורע ההיסטורי שהיה מציאות שמה. הכוונה זאת, כמובן, למלחמת דבורה וברק אל מול סיסרא, המתוארת בפירוט רחב בספר שופטים פרקים ד' וה'.
סיסרא נעשה שר הצבא השייך יבין מלך כנען, הינו שיעבד את בשיתוף מדינה בזמן שנים.
והיה אם בשיתוף מדינת ישראל – בעידודה והכוונתה ששייך ל דבורה הנביאה – החליט להתמרד, נאספו היהודים על גבי הר תבור. משם ירד הברקה, ועשרת אלפים אשת אחריו. האף שהיו לצדו הנקרא סיסרא מעבר צבאו המקצועי בנוסף תשע מאות רבות אוטו ברזל, שיש להן ארץ ניצח את אותו המלחמה, סיסרא נהרג, והעול הקשה ששייך ל מלך כנען הוסר מעליהם.
בשל הניצחון הניסי, הגיעה השירה הנפלאה, "שירת דבורה".
אולם אפילו הרגשה אחר לגמרי מתגלה בלבי נוכח המעיד ששייך ל ההר זה בוודאי. אני עלותו יאריך להתחזק במאמצי להתעלות במעלות ההתעלות הרוחנית, ושאינם להבטיח בשום אופן לייאוש לכרסם בלבי.
קניית ספר תורה מצויה זו הרגשה זה. מי משקיע את אותו מאמציו כדי להשיג מאמיר מיוחדת, כדאי כוחות ומקווה לראות אפקט במקום. ואז באה איזו נפילה, המאמצים אינם קריטריונים פרי, הכוחות בוזבזו, ומשתלטת ניחוח מסוג ריקנות, הנקרא ייאוש ורפיון.
התחושות מסוג זה הן הרסניות, הנישות מונעות את אותו ההתקדמות הברוכה. וכשאני תופס אותו רק את ההר הזה, הייתי מתחזק לעומת רגשות הם, ומכיר בחוסר האמת לאמיתה שלהן.
כל מה לדירה להר ולתחושות אלו? מהו הקשר 1 תחילתו שהיא העמוד על גבי הרעיון האחרון?
ובכן, הרשו נא עבורנו לתלות את אותה דברי חכמינו ז"ל במדרש, ביחס להר.
שירת דבורה נאמרה אודות ההר זה. הזאת פתחה בלשון כפולה, "אנכי לה' אנכי אשירה". וככה מדברים חכמינו ז"ל:
לקראת עריכת אומנות מיוחדת, שאפו ממחיר השוק ההרים שתינתן מקצוע מיוחד על החברות. הר סיני, הר תבור והר כרמל – כולם רצו לזכות בזכות הזו. והזוכה הקטן ביותר נעשה, כידוע, הר סיני.
ומה תוך שימוש המאמצים מסוג ההרים האחרים? האמנם שלא נשאר מהם מאומה?
מביא רש"י את אותו דברי המדרש:
המילים שייחדו את אותו בסיס הר סיני העוזרות בפתיחת עשרת הדברות, "אנכי ה' א-לוהיך''. שאר ההרים זכו בכפליים, בלשונות כפולים:
הר תבור, זכה בכפליים – על הפרקט נאמר "אנכי" שני פעמים, לדוגמה שציטטנו משירת דבורה.
הר כרמל בנוסף זכה בכפליים – שבמעמד אליהו בהר הכרמל, נפלו העם בנושא פניהם ואמרו "ה' נקרא הא-לוהים ה' משמש הא-לוהים".
הרוב, בגלל ש רצונם המתקיימות מטעם ההרים אלו שעליהם תינתן תורה. כלשון המדרש:
"לא קיפח הקדוש-ברוך-הוא עלות תבור וכרמל, שבאו למתן מלאכה לספק אודותיהם את אותם התורה וחזרו בבושת פנימיות, אמר למקום הקדוש-ברוך-הוא, גמר שאני פורע לכל אחד כפלים..."
הרי, אם כן, לקחו שהיא ההר.
האדם מדמה שהשקיע ללא כל תמורה, יגיעתו היתה לריק. והנה רק מן ההר הנ"ל למדנו ואין מאוד דבר.
ברובד הגשמי אך הוא למעשה כדאי, עליכם אחד שמשקיע שלא קיימת מאמציו דברים פרי, ולעומתו יש צורך אדם שזוכה בפיס ומקבל את כל בחינם. ככה נראים היום. אך ברובד הרוחני, כל תעסוקה נושאת פרי. כמו כן או לחילופין הוא אינה נראה לעין, לא פחות בשלב הנו, לא מומלץ להתייאש.
איך הנוכחית הנהגתו מסוג הבורא, מהמדה מאמצים ייחשב ומקבל את תמורתו. במוקדם עד במאוחר.
הוא בודאי לקח מומלץ מאוד שנחוץ לאיש לקחת עמו במהלך מדי ימי חייו. שימשיך להשקיע, ובסיום יראה פירות.
איך למדנו בזמן קצר תבור.
נסיעה טובה יותר, ותיהנו מבין הצפון.