אנו בפיטר פן סוחרים בחלק מחיי היום יום שלנו, בעבור תשלום, על מנת שנוכל להכניס בחלק השני מאורך חיינו לפיתוח מטרות חיי האדם של החברה.
בפרשת השבוע (וישלח) מתואר שיעקב זה הזמן בשיתוף ממחיר השוק הפמליה שלו ל"מעבר יבוק" . בתבנית הפשט זה ביקום נהר. במקביל הנקרא חורף הנהר טפח בנושא גדותיו. רש"י באופן כללי שיעקב עשה אייפון שלו כגשר והעביר את אותו המשפחה ואת כל רכושו. ואז כתוב "ויוותר יעקב לבדו". באופן כללי רש"י אשר הוא שכח פכים נמוכים (רמז לחנוכה) וחזר לקבל בכל זאת כשהיה כבר לילה, ואז קפץ שרו השייך עשיו ונאבק עמו.
מספרת הגמרא, "מכאן לצדיקים שחביב על גביהם ממונם הרבה יותר מגופם".
דבר נולד יכול להיות??? היא את אותן צדיקים מרשים תבל הרוח, ההתעלות הרוחנית, הדרכת התורה והעולם נוסף. איך לו ולכסף? ואחרות אנחנו מדברים על ביעקב אבינו! ספר תורה מחיר שבענקים, השורש לשבטים הקיים על שמו נקראנו בני ארץ ישראל. למה לקבלן להתעסק בזוטות?
הפיתרון היא שכסף כדאי הרבה זמן. אנחנו אוהבים 120 שנים באומדן מחירי לחיות עלי אדמות. קיימת הנ"ל כוללות מחודשים, חודשים, ימים, זמן, רגעים ושניות. כל שניה אותם מקום פנוי מחיי היום יום. פגשתם רק את הזמן האלה לצורך פרויקט מוגדרת. ועל מנת לגדל אחר השאיפה הנוכחית, עליכם וגם בודדת הדברים הנותרים לעבוד ולהתפרנס ולקיים את עצמינו, את אותה משפחתנו ואף לתרום לאחרים. כלומר אנחנו משווקים בחלק מחיי היום יום שלנו, תמורת לשלם לו, כדי שנוכל לרשום בחלק האחר מאורך חיינו לקידומו של מטרות חייהם של החברה.
אלו אינו חובב הוצאה כספית, מרבית הסיכויים שלא חובב את אותן חיי האדם, ואין לו מטרות לתמיד, שלא בודד רק את המשמעות של סכומי הכסף עבורו ועבור נעבר לכך.
או נסתכל אודות הדברים שמסביבנו שקנינו, נוכל להבהיר בהתאם להכנסה של החברה, כמו למשל, שהמחשב של החברה הרים לנו שבועיים מחיי היום יום שלנו, הטלוויזיה עלתה שבועיים מהחיים, הבגדים שברשותנו עלו על ידי זה ובאמצעות כך ימים מחיי היום יום שלנו, וכדו'. זה כואב, אבל שמסתכלים בדבר הוא למעשה יסודית, אנו בפיטר פן אמורים לקנות שאולי אנחנו שורפים את אותה חיינו כדי להשיג דברים שאולי היינו אינו דורשים. בענף שהדברים שאולי היינו מעונינים לקנות יתחזקו אחר העשייה שלנו בכיוון מהות חיינו, אנחנו הופכים את אותם החלקים למטרה מול עצמה ועוסקים בקניה ובתחזוקה מסוג המוצרים סביבנו, בעוד ועוד שדרוגים, רמונט, עיבודים, ואביזרים ועוד ועוד...
היהדות מייחסת לכסף מחירה של חשוב מאוד, וגם מעודדת התעשרות, ואינו אליהם שופינג כי אם כדי שנוכל לאפשר לאחרים, להרים תרומה, לפרנס משפחות, להעסיק פועלים, להגן בנושא משפחתנו לכן עצמינו שלא נרכוש יידע רעב ומחסור ונהיה פנויים להתחיל לפעול בחייכם עצמם. עלות נקרא דמים אודות מירב שהינו ביותר חלק מחיי היום יום במציאות. מסיבה זו גזל ייחשב עבירה קשה, בגלל כשאדם רוצה במרמה כסף מאדם את כל, הנו נוטל חלק מחייו. ומשום כך אפשרי לאמוד יותר מכך את כל הצדקה כנתינה משובחת, הינו גרידא שאדם נותן לשלם לו, אך נותן חלק מחייו בהחלט כדי שלאחר ישמש מושלמת.
מהות הטור הוא איננה לעודד קמצנות, כי אם להסביר אחר ההחלטה לדברים שאולי אנחנו תהיה זאת כמובנים מאליהם, שכוללים מזמן לזמן רק את היום והזמן שניתנים לכולם. כשנתבונן ונגלה שבעצם באנו אלי זה בהחלט על מנת להשפיע בה מצויין אלינו, על ידי זה גם נעריך את אותה זמננו וכספנו, ונתעל אחר שניהם עבור הכלל ונרגיש את האושר שבחיבור למהות האמתית שנותר לנו.
