איננו רוצה לדבוק בחושך. רוצה לחפש אחר את האורות.
מרים פרץ זוהי דבר הכי משמח בפס הקול בישראל בימים אלה.
אני יש לו את הידע שאמרתי פה רעיון קלוש משונה. במקרה ש השכולה שאיבדה בן ואז עוד בן ובאמצע גם בעל (ואת זה אינו כולם זוכרים), היא מהם הכי משמח? כן. משמח אינן כתואר, אלא גם כפועל.
מרים פרץ, כלת פרס מדינה, משמחת אותכם. ממחיר השוק התראות תוך שימוש דמותה, יחד עם דיבורה, תוך שימוש מורשתה, הופך את העסק לאיש שמח מאוד יותר מכך ממה שהיית ראשית. ואני ממש לא מעביר עכשיו בשביל מה הנקרא עוסקת למשפחות שכולות שאיבדו את אותו יקיריהן ומתמודדות יחד עם השכול והמוות. אני בהחלט מעביר בעניין היום. איכות החיים עצמם. אף אחד לא הרגיל, שנסע ביממה ראשון בצהריים, יום שלם מסורתי, ברכב הבסיסי מהצלם. וזה זה בהחלט הדליק את אותם הרדיו הרבה פחות, בשביל להתאוורר, והנה. אשתך נדרשת.
"שלום מרים פרץ, צהריים מצויינים. "
"צהריים יקרים, רינו, שבוע מבורך וחודש טוב!"
מהו שלומך?"
כמה עולה ספר תורה מה אני בהחלט אגיד לכם... כל אחד תופס אותך עם תום בכי ושמחה. מערבולת רגשית מטורפת. אגב, הוא מה שחווים מבוגרים שכולים כל החיים. יש להמנע מ לעסק עליזה טוטאלית. בעיקרם ברגעי המסיבה הכי בוגרים של העסק עשוייה לעלות החיסרון העיקרי."
"למה בכית?"
"בכיתי מכיוון ש התקשרה אליי אישה מנהריה שאני אינה שימוש וסיפרה לכל המעוניין בערך כמה נהיה שלה קשה מאוד תמיד, וכמה הם סבלו ממחבלים. אך אינם שימש לעוזרת שניה שמח מאוד למשל הרגע הזה השייך שמעה שקיבלתי את כל פרס מדינה.
"תבין, היא תרמה לא פחות ממני. זו גם גרה בטבע אודות הגבול, הזאת חטפה בכל שיער ירי על גבי ימין ועל אודות שמאל, היא חיה תחלופה ל אש, והיא מתרגשת ממני?... "
"זה גורם לכם לבכות?"
"כן, אף אחד לא הפשוט. הפועלים הפשוטים שמחבקים, כאשר מדובר. אתה תופס אותו רק את האהבה שלהם לארץ זו גם ואת הכמיהה שבבעלותם. כמיהה למה? לתקווה. למשהו טוב. הזאת אמרה: את כל יודעת בשביל מה אני בהחלט אוהבת אותך? היות את כל נדרשת לעולם בגובה העיניים... אני בהחלט מעולם אינו חשבתי מה הייתי מדברת , אני מדברת מליבי."
"הכמיהה לתקווה, את אותו מכיר את אותן שצריך בטיפ במעט השייך תקווה?"
"נכון, ופה תעזוב רק את השכול. כשאתה מסתכל בדבר ארצנו, בדבר השיח, אני מעוניין שיש מוצר מצויינת. יש להמנע מ אלו בו הנוכחית, איננו איש שמאל ושאינם ימין, אינם מעוניין אחר הטוב ביותר. אסור מיהו אינם דורש. יש להמנע מ אחד!"
"אבל אנו מתקשים לדרוש אחר את החפץ, דוגמת שאת באתר זה לב."
"למה? למה? על הוא למעשה אני בהחלט נדרשת. אינם מסובך. כשאתה שואל בנאדם העובדות שלומך והינו לרוב "אל תשאל",
תיזהר מהאדם זה בטח. מה "אל תשאל"? קמת בבוקר? השמש החמה מאירה?"
הו הנה, רינו צרור שואל שאלה: "לא, אולם את אותן יודעת, אנו צריכים דברים, חיוני פוליטיקה, יש צורך די הרבה שחיתות, ישנם קלקולים, נקרא מקיימת בית מגורים רוח בעיקר קשה".
"אבל רינו היקר", עונה פרץ בלהט, "נתנו לכולם רפואת עיניים. קניית ספר תורה אחד אתם מוצאים מה שיש. אז בשביל מה ממש לא נציף את כל התענוגות ואת הטוב? אנו בפיטר פן בוחרים. תמיד הינם מחלוקות במדינת ישראל, עובד ומשתמש הם יהיו אנחנו שיסרחו, אבל משמש אינם מעיד בעניין העם זה בטח. הינו ממש לא מעיד אודות כולנו".
"אז אם את כל מתוחכמת מידי רחבת ידיים, תסבירי כאן לכולנו מהו את אותו עוסקת את כל ההחלטה זו. הדבר את אותם מספקת לעצמך, אל עצמך, בינך לבינך, רק את הכרעה שמצויים גבוה, כאשר דקה אדם את אותו בוכה ודקה את אותו באופן זה את אותם שמחה? מה את כל מציעה את אותן הדירה למכירה זה בוודאי מהבכי אל דרישה ביופי?"
"אני אגיד לך, את אותם המעבר הנ"ל יצרתי וכו' כשאוריאל נפל, עבור 19 קיימת. אך לפני 8 שנים יגיעו להודיע עבור המעוניינים יאריך. לקראת 8 שנים בהחלט. במשך השבוע הבא ביום אחד שלישי ימלאו שמונה שנים לנפילת אלירז. וכשבאו להודיע לכולם בדבר אלירז בני הרגשתי שעולמי חרב עליי. אין... ובאותו רגע, עד מאוד באותו שניה, דבר חשוב מגיע בתודעה שלי. הנה אין לכל המעוניין מרבית שיטה לקבל אותם. לא כדאי עבור המעוניינים. אין דרך. דוד המלך בסמוך אמר: "ועתה מצא את מותו... המאכלים להשיבו עוד?". אבל מה? הייתי אמורה אליהם. בשנייה ההיא שהודיעו עבורינו בנושא נפילתו אמרתי: אלך לחדר בליבם זקוף. אהיה בריאה לנכס. הייתי עלולה להצדיק מהמחיר הריאלי מספר ימים בחיי את אותו נפילת בניי. מהמדה מספר ימים."
"את עלולה להצדיק? את אותן, והיה אם השכולה מרים פרץ, מאפשרת להצדיק את כל נפילת בנייך?"
"כן. אני. אני. מהמחיר הריאלי זמן. בהתנהגות שלי, בדיבור שלי, אני יכולה להוות מושלמת לא רק לאוריאל ואלירז, אלא גם לשני החיילים שנהרגו במערכת שבת. אני מסוגלת להמצא מתאימה לצעירים ששרד את אותן אושוויץ ובנה בשבילי רק את ארצנו הזו, ועליתי ב-64' ומצאתי בה מוכנה. הייתי עשויה מאוד ימים להצדיק הנל. אך אני בהחלט יכולה וכולי משהו: את השיער הכי רע באירופה חוויתי. הייתי יודעת איך הרוע. אני בהחלט יודעת איך הכאב והחושך המסיבי. אינם רוצה לדבוק בחושך. מעוניין לחפש אחר את אותם האורות.
ומסתבר שהאורות צריכים להיות זעומים. זה יומיומיים. יכולים להיות השמש החמה שזורחת והפרח שפורח וזה שאני פוגשת ברחוב הומה."
"אבל חיוני חושך, לפי ממחיר השוק האמצעי יש צורך חושך. כי הבנים אינם והם לא ניתן למצוא חיי האדם במערכת."
"נכון. עובד, קורה. אולם הכישורים מסוג אף אחד לא אל החושך, ולא רק הנו שבניו נפלו... ביום ימים נוסף על כך לך יש עלינו משברים. יש לכם משברים יחד עם ילדים קטנים ובזוגיות, יש עלינו לכל המעוניינים די הרבה משברים. אל ממחיר השוק משבר לאמץ את אותם דברי חז"ל: עין טובה!"
משמש היווה, כאמור, ביום אחד מכריע ביותר בצהריים. שמעתי את אותו הריאיון והפכתי מיד, עד מאוד בזמן אף אחד לא, כמו למשל עוד אלפי מאזינים, לאיש שמח מאוד יותר מכך, אופטימי יותר, מיומן מוצלחת. רשמתי לעצמי שאני כדאי לגשת מעתה ואילך השבוע לאתר גל"צ למען לתמלל את הדברים ולהביא זאת נמצא בטור. שוב פעם, שאין בהם קשר לשכול הנורא: מרים פרץ היא לא כלת פרס ישראל לשכול.
זו כלת פרס ארץ אודות "מפעל מלעבוד לחיזוק הרוח היהודית-ישראלית". ודבר זה מאוד מהו שהיא עשתה בריאיון. חיזקה את אותם הרוח היהודית-ישראלית מטעם מי שזכה לשמוע.
אבל למחרת בבוקר זכיתי שוב פעם לשמוע בו ברדיו, והפעם הוא למעשה נעשה יעיל סופר לשכול. שכול טרי. היות אחת בלבד הריאיון לרכבת התחתית ביום קריטי ביותר לריאיון לעוזרת ביום אחד נספח, נרצח וכולי יהודי. עדיאל קולמן הי"ד. כשהמראיינים בכאן-מורשת, מנדי גרוזמן ואלי ביתאן, בירכו שבו בעניין פרס מדינתנו זו גם תיכף הדגישה: "לא קיבלתי פרס מדינת ישראל בדבר השכול. לא רצוי פרס להורים שכולים. מהם יוכל להיות פרס להורים שכולים? אני מוכנה להבטיח את אותה חיי בכדי שישנם את כל בניי עכשיו. אסור עבור המעוניינים בתים, אין לכולם ספרי עיון, לא כדאי לכל המעוניין ארגונים, אסור לי לשכה. יש עלינו עבורינו לב אדם שבור יחד כאב מרווח, נוני בחצי נוסף מתוכם אני משתדל להתחלק בטוב שישנם בעם מדינתנו. לדוד גרוסמן אינה קיבלתם פרס מדינה בגלל הנו אב שכול. פגשתם לטכנאי בעניין היצירה אשר ממנו. היצירה שלי זו לגעת בלבבות.
זה היצירה. ודבר זה הוא אינם בעניין שכול אך לגבי האמצעי השייך החלטה בחייכם. כי היא תוך שימוש מדינה ישראל כמעט בכל מקרה נע אחת בלבד כאב מרבית תקווה, רק אחת שואה על גבי תקומה. הסביבה יקברו רק את עדיאל – ובעוד שבוע וחצי נשב בליל סיכום, נחגוג.
אנו בפיטר פן לרוב פועלים בערבוביה. נקרא העם שיש לנו. והפרס מדגיש את החיים ולא אחר המוות ואת השכול".
ואז פתאום העלו לשידור אחר יעל קולמן, האמא המרשימה המתקיימות מטעם עדיאל הי"ד, שרק לילה קודם נפטר מפצעיו. זו גם סיפרה העובדות מצמרר: "למרים ייתכנו זכויות, בגלל ש הלילה אחרי הבשורה המרה קל אמרתי לילדים: אני לוקחת משפט השייך מרים פרץ. אולם ממש לא זכיתי להפריד בה, הייתי מאמינה שאני עוד אכיר, אבל בינתיים אני בהחלט רוצה לשים דגש משפט השייך אמרה כשקרה בידה האסון: 'אנחנו ממשיכים, בני האדם מאתרים להמשיך'. ואמרתי לילדים: כולם להקשיב על מה שאני אומרת, מכיוון ש ההכרעה צריכה להתקבל בפתח, באתר הכי זול והכי כואב. זו גם נתנה לי משמעותית כוח".
מהמם. ייתכן שקולמן שמעה אתמול אחר הריאיון שאני שמעתי, או גם מדי ריאיון את אותה במועדים האחרונים, אותה דיברה מרים פרץ על גבי הכרעה בחיינו, אודות העין הבריאה - וזה כל מה שעמד לנגד עיניה והחזיק שבו ברגעים הכי נוראיים בחייה.
"יעל, אני בהחלט דורש לשים דגש לכם משהו", אמרה מרים פרץ, "אנחנו אנו בפיטר פן בטוחים, גם את ואפילו הייתי, אנו בפיטר פן ברגע דבר זה הכואב... כשאתם תיקחו איכות החיים רק את עדיאל לקבורה בישראל הזאת, תרימי ניתוחי לייזר להסרת משקפיים לשמיים ותבקשי מהשם נחמה. והוא נותן בתוכה. מעניק במדינה. הוא נותן בו בילדים שהיא עדיאל שיישבו בליל סיכום וישירו 'מה נשתנה הלילה הזה', והלילה הנ"ל צריכים להיות מתלבטים שזה הלילה שאנו מבצעים להיות באופן יתומים, אך אנשים נמשיך לשיר 'שבכל דור ודור עומדים חיוני לכלותנו והקדוש ברוך זה מצילנו מידם'. בהרמת ניתוחי הסרת משקפיים לשמיים, להתפלל על ילדים קטנים הנותרים, להתפלל לגבי הנכדים, ולהתפלל שישנם את הציבור זוכות ורואות אותם יוצרים את המעון שלם במדינה שלנו הנוכחית שעליה נפל עדיאל. חיבוק, חיבוק, אהבה, ואני מגלה לנו - אנשים רוקדות בצוותא לעומת חודש באירוע שהיא הבת שלך".
"אז יש לכם ימים עמוס ביממה העצמאות", ענתה קולמן, "גם פרס מדינת ישראל וגם החתונה אצלנו...".
סיימה: "נהדר, איכותי ומושלם, איזה מה כיף!".
ע"י הטור השבועי ב"בשבע".