יש להמנע מ לכל המעוניינים עתיד בצרפת. אני בהחלט פונה אלינו, למה שלא הביתה לארץ ישראל.
לאחיי שמעון כהן סופר סתם בצרפת,
ליבי בוכה כשאני קוראת על הפיגוע הקשה בסופרמרקט הכשר בפריז – הטרגדיה ששייך ל הנרצחים, בריאות העדין הנקרא הפצועים, ההיסטריה המתקיימות מטעם לקוחות עסקיים ופרטיים. מוטל עלינו לכולם זיכרונות נעימים היאך בני האדם, בני הקהילה היהודית בפריז, הורישו לכם ההצעה בחום כשהזמנתם אותך לדבר בו לצורך שלוש שנה אחת. חיוכיכם החמים וברכותיכם הנלהבות גרמו לכם להבחין שאנחנו בהחלט משפחה בין, העם היהודי.
נראה כאילו הביקור זה מתקיים לצורך שנות דור. נולד נעשה לפני "לפני טולוז", בה הרב סנדלר ושני בניו ילדיהם, יחד הילדה מרים מונסונגרו, נרצחו מחכה מול אזור המעצב היהודי. הוא למעשה הינו "לפני הקנל", המחווה האנטישמית ששטפה את אותה צרפת. זה נקרא "לפני ההתקפה על אזור כנסת דון יצחק אברבנל", שבה אלפי פורעים חבושי כאפיות, חמושים בגרזנים, סכינים ומוטות ברזל, כיתרו וכלאו 200 מתפללים יהודים מפוחדים, בזמן בהרבה יותר משעתיים. נולד נקרא לצורך שגברים יהודיים נאלצו לשטוף את כיפותיהם ביישוב ערי צרפת, מחשש לתקיפה, ולפני שבנות יהודיות חששו שירססו על גביהם גז פלפל או אולי למעלה גרוע מזה.
כשאני קוראת על אודות מצבכם, איני מאפשרת אינו להיזכר בסיפורו שהיא ידיד קבוצה בלוס אנג'לס. שני זוגות הסבים מתוכם שיש יהודים גרמניים מגוונים, מתבוללים בני המעמד העליון, לקראת מלחמת העולם השנייה. ובכל זאת גורלן שהיא שני המשפחות היה שונה ממש.
בבעלות משפחת אביו, משפחת אדלר, היווה בית חרושת שהעסיק אלף קיימים. בשנת 1936, שנה אחת אחרי חקיקת כללי נירנברג, הממשלה הגרמנית החרימה את דרכוני המשתמשים. לאדון אדלר שימשו קשרים, והינו הצליח להשיב אחר הפספורטים. אך הוא לעקל שלמרות שאבותיו מלעבוד בגרמניה מזה מאות שנים, משפחתו ממנו שרויה היום בסכנה כתוצאה יהדותם. הנו החליט שהם מומלץ לברוח מגרמניה מבלי דיחוי, אך הינו חשד שהרשויות הנאציות שומרות בעניין תנועותיו בעין חדה. אז הוא רקח תוכנית.
לכבוד הבר מצוה שהיא בנם היינץ, מערכת משפחת אדלר חגיגה אינטימית באחוזתם, בליווי תזמורת ומאות נאספים. בלב ליבו של המסיבה, כשהמוני אנו נכנסו ויצאו, אדון אדלר, תוך שימוש אשתו ושני בניו, חמקו מהדלת האחורית שם המתין למקום פועל אמין במכונית שיש להן מספר מזוודות. הם לא סיפרו מהו לאיש, באופן מעשי ממש לא למשרתים שאיתם. כשהיעלמותם התגלתה, אלו בסמוך באו בבטחה לשטחה הנקרא שווייץ.
זה השאירו מאחוריהם כולם – רק את מכוניות היוקרה שהם עושים, את האחוזה, את כל הריהוט היוקרתי. יכולים להיות לקחו עימם רק יהלומים שנתפרו בתוך בגדיהם, ובהם מהווים השתמשו בכדי לשחד את אותם דרכם משווייץ לאנגליה ולארה"ב. כשהנמלטים הגיעו לארה"ב, הממון שנותר בעזרתם הספיק החיים כדי לעבור חוות תרנגולות.
גברת אדלר אינן שטפה חומרי מימיה. מישהו שראה בו גורפת זבל תרנגולות לסיום שנות הארבעים, שאל עד הזאת ממורמרת לגבי מה הנקרא איבדה. זו גם התביישה מעצם השאלה - היא זכתה בחיה, במערכות בעלה ובחיי ילדיה.
הסבא והסבתא השניים ששייך ל ידידנו עברו סאגה שונה בהחלט. נוסף על כך לאחר הכללים של נירנברג וליל הבדולח, יכולים להיות חיו באשליה שיהודי גרמניה אינן נמצאים בסכנה קיומית. אך ורק ב- 1939 זה שלחו את אותה בין מבנותיהם (שהפכה מעתה ואילך לאמו הנקרא הידיד) לאנגליה. לסיכום פסוקו של עניין, כששאר שלכם ניסתה להימלט מגרמניה, מיד היווה מאוחר מידי, וכולם נרצחו בשואה.
מהסיפור זה בוודאי למדתי שלפעמים, אחר עוזבים "באמצע החגיגה", אין אפשרות יהיה לעזוב אלי.
מובן שצרפת ב- 2015 לא גרמניה המתקיימות מטעם 1936. בצרפת ששייך ל הסביבה האנטישמיות אינו בגיבוי ישראל, אולם בדירות מיד יותר מידי משך שהמדינה מתעלמת ממנה. עד להתקפות על גבי בתי כנסת ישראל בקיץ האחרון, מנהיגי ממשלת צרפת הכחישו בזה את אותו הינו שהאלימות נגדכם הינה אנטישמית. הם טענו שזוהי אנטי-ציונות. אך אנו בפיטר פן, אחיי ואחיותיי הצרפתים, סמוכים שאנטי-ציונות זו אנטישמיות במסווה דקיק. כל אחד יודעים שמשטרת צרפת, החרטום מאמציה הכנים, איננו אפשר להגן יש משנאתם הנלהבת של המוני מוסלמים מוסתים, שמהווים עשרה אחוזים מכלל האוכלוסיה הצרפתית. אנו בפיטר פן סמוכים שמשטרת צרפת, שום מאמציה הכנים, אינן אתה תוכל להגן אודותיהם מאכזריותו שהיא מחבל מי שרוצה שאומן דרך בתוך קאעידה עד דאעש.
האמת הצרופה – האמת הצרופה הכואבת - זוהי שאין עתיד ליהודים בצרפת, או באוקראינה, או אולי בכלל רק את ברחבי העולם.
אזי אני בהחלט פונה לעולם, אחיי ואחיותיי היהודים, בואו לביתנו לישראל. אחר ההכרעה הנוכחית עשיתי בעצמי לצורך 30 שנים. איננו באתי לגוף בגלל שברחתי מאנטישמיות בישראל מולדתי באמריקה. איננו בגלל שמוחי נקרא שטוף בחלום שהחיים עכשיו הינם אוטופיה ציונית. אינם בגלל שלא ידעתי שגם בני העם היהודי נמצא סובלים מטרור. עברתי אלי לקראת שלושים שנה אחת בגלל שהייתי משוכנעת, כמו שהתורה מגלה בחזרה, שאלוקים דורש שעם ארץ יגור בארץ.
המשמעות של שלא קיימים הנו מתקין קל מאוד לרכוש ולעבור לארץ. חשוב אומץ ונחישות בכדי לעזוב את אותם כולם – את אותם ביתנו, את אותם שבו אנו עובדים ואת הקהילה שלך, לצורך עתיד אינם בוודאי. אני בהחלט יודעת, מכיוון ש הייתי עצמי עזבתי "באמצע החגיגה". אני אז רווקה בת 37. הגעתי הרי מבלי חסכונות ובלי חברים וקרובי משפחה עד משפחה בארץ. בשאר אזורי מצב, בטחתי בהבטחת התורה שזוהי מדינתנו ש "עיני ה' אלוקיך בו, מרשית השנה, או לחילופין אחרית שנה" (דברים יא:יב). בקיצור, שכל מה שקורה קיים במדינה כאן תחלופה ל גיבוי שמימית ישירה. כל מי מאיתנו שביקר בישראל יכול את זה. נוח סבורים זאת. גם כן הברכות המגוונות שלנו ואף האתגרים הקשים במדינת ישראל ספוגת-קדושה זה, עומדים ישירות מאלוקים. כפי שחיה לוין, שעלתה לארץ מארה"ב, אמרה חודש לאחר שבעלה נרצח בפיגוע הקשה בהר נוף: "אנחנו לא קרבנות של נסיבות או שמא המתקיימות מטעם טרור. כל אחד שיש להן ששייך ל בחירה".
בחירתם מטעם האנשים שמאכלסים את מדינה ישראל הנוכחית להתגורר בשיתוף העם היהודי במולדת היהודית. בבקשה, למה שלא והצטרפו אליכם.
באהבה ובכאב, אחותכם,
יוני יוכבד ריגלר