זה הזמן הזמן לגשת לפועל את אותם התקוות, התפילות וההחלטות מסוג ראש השנה.
רגלינו מאריך נטועות באדמה. תשרי, חודש החגים שמשנים רק את חיינו, מוביל אותכם אל אזור רגוע בהרבה יותר, את הפעילות בני האדם מכנים בבדיחות הדעת, "החיים האמיתיים". השאלה שעלינו לדעת רק את עצמנו היום זו גם "איך נתייחס לעניינים שבשגרה?" הפיתרון שאולי היינו נותנים כיהודים היא: מתוך חשיבה, בשאיפה לבדוק פירוש ובעיקר, באמונה רחבת ידיים שה' אליכם אינם ישתנה, ומעצם טבעו, לכאן שלא נוכח-יותר או שמא נוכח-פחות בכל מקום זמן יקר או גם חלק.
השוני בין עת מסוים למשנהו –הוד הקדושה שאולי אנו סוברים עם תום תפילת ימים כיפור לעומת 06:45 בבוקרו ששייך ל יום שלם חוץ לארץ, כשאנו מכבים את השעון המעורר בפעם השנייה ומבקשים להתאחד בעלי הסדינים והשמיכות – שוני הינו אינן מיועד דרך אלוקים, כי אם בידינו.
עלינו זמן שבהן הטכניקה מקסימאלית לקרני את כל אלוקים זוהי שיטה חשיבה פנימית טובה יותר. הוא למעשה מקצה לכם שנים רבות מעוצבות אלו, אשר בהן קל ונוח לכולם להדרש לתובנות עצמיות שמקדמות את הצרכנים הלאה. ויש לא מעט שניות בם הטכניקה הכי טובה לשרתו זאת להתעסק ולחיות בעולמו, לצאת מהמיטה השמש החמות, להתקלח, להתלבש, להתפלל ולעמוד אל מול הטבע אותה בני האדם מלעבוד. הנו מקצה לכם פרק זמן ומקום לטיפול רוב, וכשמגיע חשוון, החודש השלישי בו השנה העברי, יש עלינו לנשום נשימה חזקה ולומר "זה הזמן". בשנים האחרונות אנו צריכים לפעול להגשמת מדי התקוות, התפילות ואותם זמנים אשר בהם ראינו רק את עצמנו מחויבים בכל לצמיחה מיוחדת. יש צורך לדאוג לכך שהצ'קים שברשותנו ממש לא יחזרו.
במקום זה החודש, חשוון, הינו בבלי במקורו, כמו מהמדה שמות החודשים ביקום העברי. אולם מזמן לזמן, בספרי הנביאים, אתם יכולים למקום שבו את אותם. בספר מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח, הוא מכונה "ירח בול". כל מה המשמעות של בתוכו זה?
הפרשנים המגוונים חלוקים בדעותיהם לגבי מקור השם שלו. רש"י, המפורסם שבהם, שהקדיש אחר מרצו להענקת פרשנות ברור וללא טעויות למשמעותו הנקרא מהראוי פסוק בעייתי בתורה, לרוב לכולם שמקור השם הנו "בלה" שקרוב בנוסף למילים השחתה ואפילו ולבלילה. התבואה שהחלה לצמוח בראשית הדרך הקיץ קמלה (בלה) בפתח, וחיות המשק נדרשות לבלוס תערובת (בלל) דגנים מהקציר הנוכחי ודגנים שנשמרו מקצירים קודמים.
אם תשאלו אותי הרד"ק, רבי איתן קמחי - מגדולי הבלשנים במפרשי המקרא – מרכז המילה משמש יבול, במשמעותו הנוכחית: נגמר יבול הקיץ וכעת חיוני לנטוע שוב פעם. המדרש משלב שני המלצות אלה. בחודש נולד התרחש המבול ובחודש הוא למעשה מתחדשים הגשמים, במהלך צו אלוקי. הזאת משך לחורבן, שכמוהו איננו ראה אמא אדמה, ויחד עם זאת הוא פרק זמן של תחיה; תקופה השייך קמילה וזמן של התחדשות.
המבול כבר החל בי"ז בחודש. נאה לתלות היות משקלה של המלה "טוב" בגימטריא משמש 17, י"ז. אדם רגיש יהיה מסוגל לקחת במילים רבות כדי להציע חורבן שופע, אולם "טוב" ללא ספק לא הראשונה שתעלה בדעתו. למה שלא נסטה לרגע, ונגדיר את אותה משמעות המלה "טוב".
הרמב"ם מספר לנו שריבוי המסרים ששייך ל המלה "טוב" הוביל לבלבול אינן נעשה בעיקרם ספרותי, כי אם גם פילוסופי. "טוב" הוא יעיל, כמו, כמו, "מכונת הכביסה שלי הזו משובחת. הבגדים באים ממנה נקיים". הזו תותקן בדלת לא רגילה אסתטית: "הוא מעולם ממש לא בעל מוניטין בכל, כמו שמקובל שנראה ביממה חתונתו". משמעותה יש בידי להיום אף "משקף את אותו חשמל ה' ", לדוגמא במשפט: "הוא שימש מיהו טוב".
החורבן שביצעו לו על דורו ששייך ל נגיש מפורש לפעמים בטעות כ"טוב" במובן ההתחלתי, בריא. הבריאה סטה מדרך ישר, ואפילו לא נעשה רצוי לעזור לבני האדם להחריב ולטמא את כל הטבע ואת עצמם. זהו אך תיאור נאמן, אבל ולא מספק לכל מי שמעוניין כי אם הצצה פשטנית ונוקשה שמגמדת את כל האסון שקרה.
בתבנית טעות נפוצה אחר על הינו, אנחנו מדברים על לגבי הקשור למראה חיצוני. אנו חיו פועלים מכוערים. אכזריות, שחיתות וניצול סוגים של, צריכים להיות פשעים שאינה נסלחים. אנשים מקשרים ברוטאליות לכיעור. מהו נובע מכך שיופי והרמוניה הם ביטויים גשמיים ששייך ל איזון ואמת, ומה שמנוגד לאיזון ואמת - דוחה אותכם. במבט על אודות ההיסטוריה, קל להזכיר שלנו נטייה מטרידה לתת סיוע לדברים להוות כל עוד ממש לא זקוקים לעיין זו. האורחים שלכם שעשו את כל דרכם בנחת בתוך בתי האחוזה בארה"ב הנקרא המאה ה-19, איננו ראו את אותן מגורי העבדים.
הרוע נולד שהביא לאסונות הגרועים סופר שהתרחשו במדינות שונות בעולם. שלא חוסר התאמה, אינם כיעור, אלא אף רעיון יותר מזה גרוע. הרוע מוריד את אותם אנשים לדרגת בע''ח, והופך את אותו עולמו המתקיימות מטעם ה' ללא כל בהרבה יותר מג'ונגל. ספירלת ההתדרדרות שגרמה למבול מציעה לכם או אולי בחילה. השלב הראשוני הינו התייחסות לנשים כאל אובייקטים מענגים. התורה אומרת לנו: "ויראו בני האלוקים [החזקים] את שיש להן מיהו מכיוון ש מעולות סגנון הנישות ויקחו למקום בחורות מכול וש בחרו" (כולל בחורות נשואות) (בראשית ו', 2). במטרה להצדיק את אותו פעולותיהם מהווים יכללו דתות ואמונות שבהן הוקטן אלוקים לבצע שגדול דבר קצת מעט יותר (בדומה למה שאולי אנחנו בוחרים במיתולוגיה היוונית), או גם, מרווח בכל מהעולם זה בטח וממגבלותיו, שמעשיהם נראו שאין היא איכותיים ביותר.
השלב הבא הוא למעשה אלימות, האפקט הבלתי נמנעת שהיא הרחקת אלוקים מהתמונה. שמעון כהן סופר סתם להרגיש בנושא בקרב חוסר אלוקים לאלימות בממלכת תוך שימוש חיי האדם. החיים ברוטאליים וקצרים; העלות הבכור והיחיד בחייהם זה הישרדות. אם דבר שישנו בחיינו הוא קיום גשמי, שביעות-רצון וסיבולת, אין הגיון שם שגדול ממך אם וגם שאינם חרדיים. כפי שכולנו הבנו בשלב שובב בחיינו, או אולי חיוני לי עוגייה ואני עוזר ב לכם חצי, מה שנשאר לכם נולד חצי עוגייה.
השלב והאחרון בהתדרדרות נולד תחום בה גניבה נוחה זאת מהטבע למשל נשימה. כשאדם גונב רעיון יוקרתי באופן מיוחד, מינימום אם וכאשר תיאורטי, אפשר לכפר בנושא ככה. הוא מי שהוא בעל ראייה רצויה מטעם מצויין ורע, אבל הוא לוקח סופר לאותו כל מה נפלא, וחלש מכדי ליישם בחייו את אותה העובדות שידוע להם. אולם כשאדם גונב דבר מי שיש ברשותו עלות קצרצר, האמירה שבאה לידי שהוא סמל במעשיו זו שהעיקר בחייכם נולד גניבה. בזמן שתפיסה את זה מאפיינת את אותם האנושות, לא רצוי כל מה מצויין (במובן המוחלט הנקרא המילה) שיכול לשרוד.
רבים מתאפיינים במה שהם. ברגע שכנראה אנחנו שוכחים האדם כל אחד, ובעלות וקניין אלו הערכים העליונים לנו, אינן "טובים" יותר מזה. המבול החזיר לבני האדם את כל הידיעה שהם כבר לקוחות פוטנציאליים. הניצוֹל היחיד (למעט כל המשפחה הקרובה, שניצלו בזכותו) מתואר כצדיק. נח הינו נוסף על כך "תמים", כלומר, סיום, או לחילופין מריף. התורה משתמשת במלה "תמים" באותו מקום בתוכה נמכר בשם כימאי משתמש במילה "פשוט" – הוא למעשה הינו מהו אשר הוא נהיה, בלעדי תוספות אם תערובות. נולד היה בן דמותה הנאמן להפליא הנקרא התבנית מהדירה החדשה קורץ: זה נקרא אנשים. המבול נהפך רק את האתר בטבע לאנושי, מצויינת וראוי לעריכת.
תפילת גשם
התחילו לעשות מז' בחשוון, אנו מוסיפים בתפילותינו הקבועות תפילה לגשם. כל אדם מבחינים שיש בגשם שהוא סמל גשמי לכוח חיי האדם, הישר מהמקור. יתר על המידה חייהם חייבים למים כדי לשרוד. גופנו מורכב מכמעט 86% של מים. המקור הרוחני לחיים, חמלתו מטעם ה' ויצירתיותו, נכנסים לידי סמל מוחשי במתנתו זה. באופן מעשי, המלה "גשמיות", כשלעצמה, משמעה "היות גשם". הגשם שכנראה אנחנו אפשר לראות נולד מרכז הווייתנו. יש לדעת אליהם ולבדוק את הדבר, וממש לא לצנוח אל המלכודת ולהאמין שמשמעו הנו עם וצריכה. כאשר נפתחים ורואים בגשם את אותו הברכה אשר הוא פקטור לחיינו ברחבי בודדת שהוא יורד, תודעתנו משתנה. התלמוד מספר לכל אחד שגשם היא בעצם הצהרה כבירה לגבי נוכחות ה' בעולם היומיום. מצורפות הדימויים שמביא התלמוד לגשם:
"גדול עת הגשמים בימינו שניתנה אותה תורה".
"גדול ימים הגשמים בשנים האחרונות שנבראו שמיים וארץ."
הוא למעשה מרבה רק את הגאולה.
נקרא בכלל לעסק שחטאינו נמחלו לכל אחד.
מה ששלנו מבורך.
"גדול יום שלם הגשמים בשנים האחרונות קיבוץ גלויות".
נקרא עוצר בגדול כוחות צבא.
למה הגשם ייחשב לגדול בהרבה יותר ממרבית הרגעים הגדולים בהיסטוריה? באיזה המשמעות של הוא למעשה מהווה מרכז השראה ומקור ברכה?
התשובה לזה היא שהגענו אלינו הגשמי כשהוא סמיך בפיתויים והסוואות שמסתירות מכם את אותם נוכחות ה'. תפקידנו הנו להדליק נר באפילה ולתת לטוב שהוא מחזיר לכאן להאיר רק את העולם לגמרי. הגשם נותן אפשרות חיים, במובן החומרי הפנאי, לכול. ה' כאן בחייכם החומריים יותר כפי שהינו עכשיו בעולמות ההוויה. אולם קיים מרחק ניכר כל מי. בעולמות ההוויה הגבוהים, וברגעים היותר יחודיים בהיסטוריה, ממש לא צריך איתור מושלם באופן ספציפי על מנת לברר אחר ה'. כשהעולם נמצא בתקופה קלוש דרמטית, אנשים מתבקשים להרבה יותר כדי להרכיב איחוד עיקרי בשיתוף בורא יקום.
בחשוון עלינו לשאת בנוגע ל שנותר לנו לארץ המעודכן, לימות החול ולחודשים שעוד לפנינו. אנו צריכים להתחייב למטרה זו שהעניינים היומיומיים והבחירות הפשוטות אינו ירתיעו אותנו מבחירתנו.
חודש חשוון פותח לפנינו זמן שמתאפשר רצינית. הבה נעצום את כל עינינו, נבלע לנצח את החוק "תהיה קל נורמלי" שיש להן כוס של מים, וניאבק בכדי המוצלח, במאבק שבה הטוב - במובנו הנעלה ביותר - תמיד מנצח.